יום שישי, 24 ביולי 2026

בכל העולם אנשים חיים בחור אבל רק בחיפה אנשים חיים בתור

 

יש לי בבית אטלס כרטא לערי ישראל שעל הכריכה שלו כתוב "חדש"! והוא יותר עתיק ממני. האטלס ה"חדש"! הזה הוא משנת אלפיים ולמרות שהיו אז כמות משמעותית יותר קטנה רחובות עדיין היה מחסור בשמות נורמאליים לרחובות. אפשר להגיד שאולי כל הרחובות האלה הם ערי נייר אבל אם נגיד את זה אז כנראה 70%-80% מהעולם הוא ערי נייר.

בפתח תקווה יש רחוב בשם דגל ראובן. לקרוא לרחוב על שם שבט ראובן זה כצת אובססיה לתנ"ך אבל לקרוא לרחוב על שם דגל של שבט ראובן זה יכול ליהיות רק אם: משום מה אתה חושב שדודואים על רקע אדום זה דבר חשוב במיוחד, אתה אובססיבי בצורה קיצונית לתנ"ך או שפשוט נגמרו לך השמות לרחובות.

בתל־אביב יותר מקבלים גם לא יהודים ולכן יש שם את רחוב קהילת אודסה, רחוב קהילת בודפשט, רחוב קהילת יאסי, רחוב קהילת ורשה, רחוב קהילת לודז', רחוב קהילת בריסק, רחוב קהילת ביאליסטוק, רחוב קהילת קראקוב, רחוב קהילת טשרנוביץ', רחוב קהילת קישינב, רחוב קהילת סלוניקי, רחוב קהילת פאדובה, רחוב קהילת קייב, רחוב קהילת ז'יטימור, רחוב קהילת קובנא, רחוב קהילת פוזנא, רחוב קהילת ריגה ורחוב שכתוב במפה בתור "מינץ" אבל אני מניח שפשוט לא היה להם מקום לכתוב "קהילת". כיאילו מה? אתם הולכים לתת לכל קבוצה קטנה של אשכנזים רחוב על שמה? אם כבר עושים רחובות כאלה, למה רק על שם קהילות אשכנזיות? למה אין רחוב קהילת קהיר, רחוב קהילת טהרן או רחוב קהילת טולדנו?

רעננה מפגינה אנטי־מילטריזם מרשים ברחוב חטיבת הראל, רחוב חתיבת גולני, רחוב חתיבת אלכסנדרוני, רחוב חתיבת גבעתי ורחוב הגדוד העברי. על כל חטיבה בצה"ל צריך רחוב? אם כבר חטיבות אז למה לא רחוב חטיבת הביניים או החטיבה הצעירה? נראה לי שרק בישראל ואריטראה יכולים ליהיות רחובות על שם גדודים בצבא. הגדוד העברי הוא לא גדוד בצבא אבל דומה מספיק.

אור יהודה מראה מפגן פמיניסטי ברחוב הבנים, אי־קוניאליזם ברחוב ירדן ורחוב הגליל, אי־כפייה־דתית ברחוב הרב כמוס עגיב, רחוב בר יוחאי ורחוב דרך שלמה.

אבל מה שבאמת מרשים זה חיפה.

מישהוא שם החליט שהגיוני לגמרי שרחוב יקרא על שם איצטדיון ולא להפך כי יש בחיפה רחוב בשם רחוב האיצטדיון כי הוא ליד איצטדיון קריית חיים.

ממש ליד רחוב האיצטדיון, יש רחוב ששיכור ששתה יותר מידי יין בליל הסדר כתב את השם שלו: הרב בהרב יקוטיאל. זה נשמע כמו מילות קסם או משהוא. הרב בהרב יקוטיאל זה כנראה הגרסה החרדית של צבוט־אותי וקוט־אותי הלכו לים. אם מישהוא רוצה שרב יהרוג אותו זה מה שהוא היה אומר לרב. מעניין מי זה הברב בהרב יקוטיאל.

באיזור התעשייה שבקיריית חיים יש שמות רחובות סטנדרטיים ללאיזורי תעשייה: חולוצי התעשייה, הבנייה, היצירה, העבודה, המסגר, חרמש, הקיטור וכו'. רק שכנראה התפלק למישהוא שעובד שם מה שהוא באמת מרגיש: רחוב העמלים. רחוב העמלים נשמע כמו איזה שוק עבדים.

בשכונת כרמל מרכזי יש ספק רחוב ספק סמטה בשם רחוב התור. זה מדהים. כמה נואש אתה צריך ליהיות כדי לקרוא לרחוב בשם התור? רק בחיפה אפשר להגיד שהתור חמש הם רביעיים בתור. אם הייתי צריך לתת לרחוב במנהטן שם זה היה התור.

זה לא קשור לרחובות אבל יש בחיפה גם שכונה בשם קריית שפרינציק. שפרינציק זה נשמע כמו חנות כלי ים.

יום שני, 13 ביולי 2026

אם אתם לא מתכוונים לספר לי עלילת דם פה, אז על תקראו לפרק עלילת דם

 

יש לי בבית סדרת ספרים בשם "מיתוסים", זאת סדרת ספרים על מיתולוגיות ברורות, כמו היוונית, ההינדית, היפנית ואינדיאנית, על מיתולוגיות עממיות ולא מוכרות, כמו הסרבית, הסינית, הפינית והספרדית, מיתולוגיות עתיקות שדורשות ליקוט ואיסוף, כמו האירית, הבריטית-קלטית (המיתולוגיה האהובה עליי), והיהודית (השם של הספר הזה הוא ליטרלי "המיתולוגיה היהודית" ובזה לא נגמרת השערוריתיות שלו). אני ממליץ בחום על כולם - אולי חוץ מהמיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה הזו היא לא מיתולוגיה, היא פריצות.

באחד מספרי הסדרה, המיתולוגיה הספרדית, יש פרק בשם "עלילת דם". כשאני הגעתי לפרק הזה ציפיתי לסיפור על יהודים שהורגים ילדים נוצרים כדי להכין מהדם שלהם מצות אבל קיבלתי משהוא אחר לגמרי. 

לא  קיבלתי עלילת דם, קיבלתי סיפור על עלילת דם. 

אני יסביר:

כאמור, מה שציפיתי לו הוא עלילת דם על יהודים.

מה שקיבלתי הוא עלילת דם על נוצרים:

הדבר קרה בעיר אוקניה בימי המלך דול מנואל בן המלך אלפונסו. יום אחד נכנס ילד קטן, כבן שלוש, אל ביתו של איש נוצרי שהיה לו סכסוך ממושך עם אמו של הילד. הנוצרי צעק אל הילד "צא החוצה בן הזונה הסוררת". אם הוא מדבר ככה הוא לא נוצרי, זה אסור בנצרות. הילד לא הבין ולא יצא. הנוצרי בעט בילד והיכה אותו בבטנו עד שמת. גם זה אסור בנצרות. מראה עד כמה מחבר הסיפור ידע מעט על נוצרים. הרוצח פחד שמע יתגלה הדבר, והחביא את הקטן בביתו עד הלילה. כשהחשיך, העמיס את הילד על כתפו וזרק אותו דרך החלון אל ביתו של שכנו היהודי, שנעדר באותו זמן מהעיר. דרינג דרינג דרינג! זה אסור בנצרות. אשתו של היהודי התעוררה מרעש נפילת הגופה. היא ראתה התעות במקור את התינוק המת, והתעלפה מפחד, כי ידעה שזרקו אותו לביתה כדי להעליל עליה. היא החליטה לסלק מביתה את הצרה ויצאה לרחוב לראות לאיזה בית של נוצרים אפשר להשליך את התינוק המת. דרינג דרינג דרינג! זה גם אסור ביהדות וזה גם גורם לי לתהות כמה מעלילות הדם הין בעצם אמיתיות. ברחוב שמעה את אימו של הילד צועקת אל בנה שנעלם. השכנים אמרו לה שהילד נכנס אל בית היהודים ולא יצא ממנו, כי זה ערב חגם ומנהגם להישתמש בדם להישתמש בדם של ילדים נוצרים. למה הם אומרים את זה בעצם אם אין להם שום מקור לזה? אני מתחיל באמת ובתמים לחשוב שהיהודיה רצחה את הילד. עוד סיבה לא לאכול מצות חוץ מזה שהן מגעילות. פרחה נשמתה של האישה היהודיה והיא חיפשה דרך להינצל. לקחה את התינוק המת וחגרה אותו למותניה ולבשה בגדים של אישה הרה. היא ישבה על המַשבֵּר, התחילה לצעוק כאילו תקפוו אותה חבלי לידה ושלחה לקרוא למיילדת. כשבאה המיילדת, סיפרה לה האישה על התחבולה. עוד היא מדברת, ואל הבית נכנסו השופט ואנשיו וחיפשו את הפעוט הנעדרבתנור ובתיבות ובשאר חלקי הבית. כל היום ישבה האשה על המשבר, ולעת ערב הוציאה קול כאילו הפילה ולד מת וקראה לשניים ממקורביה שיוציאו את הפגר אל השדה.

זאת עלילת דם על נוצרים.


ממשלי זכירא תמיר; להעיף עפיפונים בבאר שבע לא יעזור לילדים בעזה

  היום הייתי בהפגנה. לפני כמה ימים, הרייך הרביעי שנקרא נתניהו החליט שעפיפון שעף מעזה הוא נשק והורה לצה"ל לרצוח יותר עזתים חפים מפשע. אז...